מחבר: צבי לבנה

אופטימיות זה שם המשחק /צבי לבנה

יש שימצאו משהו רומנטי בתיאור הזה,נוסטלגיה בסגנון היידי בת ההרים או צלילי המוסיקה . המציאות ממש לא הייתה כזו ואני מסתכל לה בעיניים. ועדיין, הייתה אמא האופטימית והיו החברים, ואני בחרתי בהם לצבעים הדומיננטים בסיפור שלי.

יחסים אסורים – על רומיאו ויוליה ועלינו /צבי לבנה

אין לנו שמץ של מושג אם הזוג יונים הזה חלק את אותם ערכים ,עקרונות או תפיסת חיים. מושגים כאלו בסיפור הזה הם בפירוש עוכרי שמחות ומנפצי חלומות רומנטים.

מוטיבציה פנימית- להמציא את הגלגל או להרכיב אותו/צבי לבנה

השף חיים כהן עשה את זה בגדול והוא לא היחיד, הוא הרכיב את הגלגל הפרטי שלו נכון ומדויק. יש המון גלגלים ממש מתחת לאף שלנו ,כולל זה ששר אותם בבית קפה קטן בכרם התימנים…

להתנדב – פראייר מי שמרוויח…/צבי לבנה

מי שהרוויח סכום כזה בחמש שעות הוא הכל חוץ מ"פראייר" ומי שמפיץ אמירות רדודות נוסח "כל המשקיע שוקע" , גורר עצמו לחיים נטולי סיפוק והשראה. ואת זה כותב מי שיש האומרים עליו "פראייר/ מחפש תשומת לב/ אין לו חים/נאיבי/תמים".

קבלת החלטות שמשנות חיים -צבי לבנה

בסיום הקורס שאלו למי יש חשבון בנק, אני כמובן הייתי בין אלה שלא ידעו היכן יש בנק. איש השרות לקח אותנו כמו ילדים לסניף קרוב ליד כפר המכבייה ושם נפתח חשבון הבנק הראשון שלי.

יציאת מצרים – אחי חזר מהשבי המצרי/צבי לבנה

החזקתי את משפחתי שבועיים בידיעה שהבנתי שהוא נפל. הנפש שלי הייתה קרועה. שידרתי למשפחה אופטימיות וראיתי אותם מתאוששים, ומצד שני ידעתי שאני מרמה אותם ושלמעשה בעוד ימים ספורים יגיע קצין העיר פעם נוספת והם יקבלו את הבשורה הנוראה מכל.

מצעד הגאווה בתל אביב – לא מתבייש

כשהייתי ילד, הומו הייתה מילת גנאי שגורה. הומו לא גויס לצה"ל. אם הבן של השכנה התבגר כרווק, זו אמא שלו שנאלצה להתמודד עם השאלות והמבטים שאמרו הכל במילה אחת- הומו. תחשבו על האמהות האלה

יצירתיות – סקרן יותר מג'ול וורן/צבי לבנה

"…\u05e8\u05d5\u05d0\u05d9\u05dd \u05e9\u05ea\u05d0\u05d9 \u05d4\u05d2\u05d6\u05e2 \u05e9\u05de\u05d2\u05d3\u05dc\u05d9\u05dd \u05e9\u05dd \u05d0\u05e6\u05dc\u05db\u05dd \u05d1\u05d0\u05d9\u05db\u05d5\u05ea \u05de\u05d3\u05d4\u05d9\u05de\u05d4. \u05d5\u05dc\u05e4\u05e0\u05d9 \u05e9\u05d0\u05e9\u05db\u05d7, \u05ea\u05e2\u05e9\u05d9 \u05d8\u05d5\u05d1\u05d4 \u05d5\u05ea\u05d1\u05d3\u05e7\u05d9 \u05dc\u05d9 \u05de\u05d4 \u05d4\u05de\u05d7\u05d9\u05e8 \u05e9\u05dc \u05d4\u05e8\u05d7\u05d1\u05ea \u05d4\u05d6\u05d9\u05db\u05e8\u05d5\u05df, \u05d4\u05e4\u05e2\u05dd \u05e2\u05d1\u05d5\u05e8 \u05e1\u05d1\u05ea\u05d0, \u05d0\u05ea\u05de\u05d5\u05dc \u05e7\u05dc\u05d8\u05ea\u05d9 \u05d0\u05d5\u05ea\u05d4 \u05de\u05d6\u05de\u05d9\u05e0\u05d4 \u05d0\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05e4\u05e9\u05d4 \u05d4\u05e9\u05e0\u05ea\u05d9\u05ea \u05e9\u05dc\u05e0\u05d5 \u05d1\u05de\u05d0\u05d3\u05d9\u05dd \u05dc\u05d9\u05d7\u05d9\u05d3..!!! \u05db\u05e9\u05e9\u05d0\u05dc\u05ea\u05d9 \u05d0\u05d5\u05ea\u05d4 \u05de\u05d4 \u05d0\u05d9\u05ea\u05d9 \u05d4\u05d9\u05d0 \u05e0\u05e8\u05d0\u05ea\u05d4 \u05de\u05d5\u05e4\u05ea\u05e2\u05ea. \u05dc\u05d0 \u05d9\u05d5\u05d0\u05de\u05df, 132 \u05e9\u05e0\u05d5\u05ea \u05e0\u05d9\u05e9\u05d5\u05d0\u05d9\u05df \u05e0\u05e9\u05db\u05d7\u05d5 \u05de\u05de\u05e0\u05d4 \u05db\u05d0\u05d9\u05dc\u05d5 \u05db\u05dc\u05d5\u05dd. \u05de\u05d5\u05d6\u05e8, \u05dc\u05d4\u05d6\u05de\u05d9\u05df \u05d7\u05d5\u05e4\u05e9 \u05d4\u05d9\u05d0 \u05dc\u05d0 \u05e9\u05db\u05d7\u05d4…."

מחנה אושוויץ – לגדול תחת צל נוראי/צבי לבנה

– הביקור ביורודיסני נועד לי הרבה יותר משנועד למיה. הייתי חייב ריכוך מה לפני הכניסה לעולם השחור ההוא.
הייתי חייב לוודא תחילה שיש חיים בעולם הזה. שיש טוב. שיש שמחה . שיש אור ושיש קולות צחוק של ילדים.

חבר לנשק – אלי נהרג ואני נעלמתי/צבי לבנה

את מותו של אלי לא יכולתי לשאת אז ברחתי. ברחתי מהחבר הכי קרוב שלי. מהחבר שנפשי נקשרה בנפשו. מהחבר שעבורו הייתי נשכב על כל גדר ומסתער על כל מחבל. מהחבר עבורו הייתי מסכן את חיי ללא היסוס בכל מארב בעזה ובכל מרדף בבקעת הירדן