עסק משפחתי- על משפחה ועל עסקים / צבי לבנה
עסק משפחתי – יש הנחות מקובלות, רווחות , מוכרות ומוסכמות שרובנו מאמינים בהם. האמיתות האלו לא מעוגנות בשום מחקר מדעי , אין להן אבחנה קלינית כזו או אחרת, הן לא רשומות בספר חוקים כזה או אחר , אבל, אנחנו כולנו שמענו אותן ורובנו אף נוהג לפיהם: חברים לחוד משפחה לחוד , עסק משפחתי לחוד. לא עושים עסקים […]
מנהיגות מעצבת – האם אתה יכול להיות מנהיג ?
אנחנו יודעים שעובדים נאמנים לארגון בזכות המנהלים שלהם . אנחנו יודעים גם את ההיפך- עובדים עוזבים ארגונים "בזכות" המנהלים שלהם. לא נולדנו עובדים. היינו ילדים פעם. זוכרים איך למדנו עם מורה שאהב אותנו? שאהבנו אותו ?איך הלכנו אחריו והיינו מוכנים להתאמץ בשבילו ? אז כלום לא השתנה, גם עובדים מוכנים להתאמץ עבור המנהלים שלהם. לזה […]
מנהיגות חינוכית / צבי לבנה
אני מדריך אלפי אנשי חינוך וצוותי חינוך וזה כולל מורים, מנהלי בתי ספר, מפקחים, מפקחים על המפקחים, פסיכולוגים חינוכיים ועוד.
אני מדריך תלמידים ,ילדים ונוער מהגזר הפורמאלי והבלתי פורמאלי, מהמגזר החילוני , הדתי והחרדי.
הנושא הזה של חינוך בוער בי באופן הכי עמוק והכי לא סיסמתי והכי לא ציני .
תובנות לחיים – לחברי בני ה 60 וצפונה/ צבי לבנה
אני לא היחיד שחשב מחשבות כאלה ואחרות בצעירותו וחושב אחרת בבגרותו, זה ברור לי, ובכל זאת חייב לכתוב את זה. האם זה מפני שהגעתי אני לאזור ה"60 צפונה"? לא רק. האם מפני שיש דברים שאדם יכול להבין אותם , להבין באמת רק כאשר הוא חווה אותם בעצמו?
חזון אחרית הימים – מילד עני למבוגר עשיר/ צבי לבנה
אני מנהל דיאלוג קבוע ותמידי עם הילד שבי. זה קורה גם עכשיו ,כשהנכדים שלי כבר בגיל של הילד שבי, וחלקם מתחילים אף לעבור אותו, אבל הילד שבי נשאר תמיד באותו הגיל וזה רק אני שמתבגר .
מאושר עם המוסיקה ומתגעגע מאוד לדבר אחד/ צבי לבנה
נתחיל בזה שאני לא אדם נוסטלגי במיוחד. הסיבה לכך קשורה לזה שאני מרגיש צעיר, משהו בסביבות גיל 30 פלוס מינוס. ופה בדיוק מתחילה הבעיה שלי (אחת מהן)- הפער ההולך וגדל בין איך שאני מרגיש (מתבגר חסון וקל רגליים),
החיים מפריזמה של תאונה קשה / צבי לבנה
" אני יכול לומר שלקח לי רק שתיים וחצי שניות בכדי למות ולחזור לחיים. למות זה החלק המהיר- להיכנס במשאית שמלפני במהירות של 90 קמ"ש מפני שהורדתי את העיניים מהכביש לשתיים וחצי שניות. אבל לחזור לחיים זה החלק המורכב יותר
חינוך למנהיגות ומנהיגות בחינוך/ צבי לבנה
נושא החינוך בוער בי, זה סוד ידוע. אני מדריך אלפי אנשי חינוך וצוותי חינוך ואני מדריך אלפי תלמידים ,ילדים ונוער מהגזר הפורמאלי והבלתי פורמאלי, מהמגזר החילוני , הדתי והחרדי. אני מדריך אלפי "ילדים" בגילאי 30 40 50 60 ,יותר וגם פחות..
תשעים אלף אנשים בעשר שנים ומה למדתי / צבי לבנה
כולנו שומעים את אותן האמרות ואותם המשפטים שנשמעים כל כך בנאליים. העיקר הבריאות, בעיה שפתרונה כסף, אינה בעיה ,ועוד ועוד משפטי חכמה. אחד מהם הוא המשפט הקבוע שאמא שלי אמרה לי כל השנים- שאני יחיד ומיוחד ושאין אף אחד כמוני בעולם. ואני האמנתי לה תמיד ואף יותר עם חלוף
ליזום לחלום להגשים ולחלום מחדש/ צבי לבנה
בנקודה מסוימת בחיינו אנחנו מפסיקים לדבר על החלומות שלנו, מפסיקים לשאול את עצמנו מהם החלומות שלנו, וחלקנו בכלל מפסיק לחלום. מדוע? איך הפכנו מילדים מלאי תאוות חיים שאפתניים וחולמים למבוגרים שקצת הרימו ידיים?
