כולנו שומעים את אותן האמרות ואותם המשפטים שנשמעים כל כך בנאליים. העיקר הבריאות, בעיה שפתרונה כסף, אינה בעיה ,ועוד ועוד משפטי חכמה. אחד מהם הוא המשפט הקבוע שאמא שלי אמרה לי כל השנים- שאני יחיד ומיוחד ושאין אף אחד כמוני בעולם. ואני האמנתי לה תמיד ואף יותר עם חלוף השנים, מפני שמה שלמדתי בחלוף השנים הוא שיש דברים שלא משתנים, יש אמיתות שהן על זמניות, ושיש יותר מדי דברים שקצת שכחנו.                              שכחנו למשל את הצרכים האנושיים הבסיסיים כמו הצורך בהערכה הוקרה ופרגון. שכחנו שמערכות היחסים שלנו הן הבסיס לחיים מלאים ומספקים, שכחנו לשאול, לחלום ולשחק כמו ילדים ובעיקר שכחנו איזה מחיר כבד אנחנו משלמים על זה ששכחנו.
בהרצאה מרתקת ומניסיון רב שנים בהדרכת למעלה מחמישים אלף איש, מציג בפנינו צבי לבנה את השינויים בעידן הטכנולוגיה ,התקשורת והמידע מול אותם חסכים אנושיים. ההרצאה מספקת דרכים להשיב חסכים אלה לחיינו בעולם העבודה , המשפחה והחיים המודרניים בכלל, וכל זאת מתוך אמונה שניתן לגשר על הפערים בין מה שכולנו יודעים לבין מה שכולנו עושים.