לגעת בדברים החשובים באמת !

פרגון והוקרה למשטרת ישראל

פרגון והוקרה למשטרת ישראל

לפעמים צריך לדעת לתת פרגון והוקרה למשטרת ישראל. קחו את כל הדימויים שהכרתם ושימו אותם בצד, אין להם אחיזה במציאות. יותר מדי שנים של עוול ואיוולת , יותר מדי שנים של דימויים, סטיגמות וחשיפה תקשורתית שלילית. על ההצלחות ממעטים לדבר, הן לא מעניינות מספיק.

 עזבו הצלחות ענק עזבו מחדלי ענק בוא נדבר על הרוב. הרוב זה החיים שלנו פה. והחיים שלנו פה מוגנים בזכות אנשים שמקדישים את החיים שלהם לכך. את האנשים האלה אנחנו לא מכירים והיד על הדק הזלזול קלה. קלה מאוד, קלה מדי, קלה כבר יותר מדי שנים.

יש אנשים שמקדישים את החיים שלהם לכך שהחיים שלנו לא יהיו ג'ונגל וצריך לדעת לתת פרגון על כך.
מיהם האנשים האלה? מיהם באמת? לא מיהם מתוך סרטים,  סדרות רדודות או מתוך כותרות סנסציוניות ?
בשבועות האחרונים זכיתי לפגוש כמעט את כל הנגדים של משטרת ישראל ממחוז צפון. נגדים הם השלד המרכזי של כל תחנה. בשונה מקציני משטרה, הנגדים על פי רוב לא מחליפים תחנות אלא נשארים באותה תחנה. הם המשפיעים על אופי התחנה, על האווירה וכמובן גם על מקצועיותה. הם השוטרים, אלה שלא נהנים מתדמית טובה במיוחד, אלה שהתקשורת חוגגת בכל מקרה של תקלה , פעולה לא נכונה, טעות. חשבתם פעם להשוות את הסקטור הזה לסקטור הרפואי למשל? רופאים שמטפלים בנו ביום יום ומצילים את חיינו ביום יום, טועים לעיתים או שלא? ברור שכן. יש סקטורים שקל לנו להשתלח בהם, היד על ההדק קלה כפי שכתבתי.

קבוצות הנגדים הגיעו למרכז ההדרכה , בלי מדים. אנשים כמוני וכמוך. בעצם הרבה יותר כמוני והרבה יותר מאחרים שהכרתי.  אני מתבונן בהם, שומע אותם. לומד על העבודה שלהם, על ההתמודדויות שלהם, על האתגרים שלהם ועל איך הם תופסים את כל אלה. על המחויבות, האחריות, המסירות, המקצועיות האכפתיות והאנושיות. לו יכולתי כמו בתוכנית ריאליטי לצלם אותם ולהקרין את זה לעם ישראל. אם הייתי יכול לעשות את זה אני חושב שהייתה זו מהפיכה תפיסתית ואנשים היו לומדים לפרגן ולתת הוקרה יותר למשטרת ישראל.  לו עם ישראל יכול היה לשמוע את חבורות השוטרים האלה כפי ששמעתי אני. את אלה שעושים ימים כלילות ,לעיתים חיים שלמים ,בעבודה בצד הלא זוהר של החיים. לא זוהר ביום יום ולא זוהר בלילה. כל סוג של פשיעה, עבריינות, חוסר צדק, אלימות . כל מה שמאחורי הקלעים של חיינו הנורמאטיביים. ככה להחזיק משך שנים ולקבל בתמורה מה? תדמית טובה? פרגון והוקרה ? נהפוך הוא.  הדבקנו לאנשים המובחרים האלה תוויות לא מחמיאות במקום תוויות של סיירות מובחרות. כן, הם צוותים מובחרים של אנשים מובחרים שמתנהלים כמו יחידות מובחרות בעולם הכי קשה, סיזיפי ומתסכל.

זה פספוס ענק של הציבור בישראל. הציבור בישראל צריך לדעת שמאחורי הדימויים המגחכים, הארכאיים והעלובים  עומדים אנשים איכותיים, מסורים, מתמידים,  ראויים. כן, הרבה יותר מהרבה אחרים. אנשים שחשים ומבינים היטב את המשמעות והשליחות שבמעשיהם. אנשים שחיים ערכים ונלחמים עבורם וצריך לפרגן להם.

הלוואי שהציבור היה זוכה להכירם באמת, הלוואי שילדים בבתי הספר היה מבקרים בתחנות משטרה ויכירו איך היא פועלת ובמיוחד שיכירו את האנשים. אני מצדיע מוקיר ומפרגן לאנשים האלה.

"ציפו- תשלח את זה למפקדי התחנות במרחב צפון שהיו בשדות. זה יעשה להם טוב. פרנקי לא צינית עכשיו לשם שינוי."

תהיו אנשים טובים יותר, תפרגנו, תוקירו, תלמדו… תעצימו את העובדים בארגון. תלמדו כיצד יכול לתרום חזון ארגוני לשיפור ביכולת ובהישגים.

נגישות