מי הוא חבר אמיתי…ומה עושים אם לא. מהי חברות באמת ..

חברים זה חשוב, אין עוררין, כולם מסכימים, בוודאי שבחברה הישראלית בה המושג חברות הוא אחד מהערכים הנעלים ביותר.

כולנו צודקים ללא ספק. חברות היא ערך נעלה.
השאלה האמיתית היא מי הוא חבר אמיתי.

שאלה אמיתית עוד יותר היא מדוע ומתי להיפרד ממי שנחשב חבר ואיך מתמודדים עם התחושה הזו של להיפרד ממנו. וכל זה,

להזכירכם, בחברה שמקדשת את החברות , חברים נחשבים כאחים , ואחים כמובן שלא נוטשים.
מסובך.
וכמו בהרבה תחומים בחיינו אנו נדרשים לבחור,

להחליט, לשאול את עצמנו שאלות נוקבות ולהקשיב למה שהנפש שלנו עונה- האם זה טוב לי? מהי חברות ?

האם אני מונחה מהלא נעים/ לא עושים /לא נראה טוב בעיני החברה? ואז להחליט – האם אני יותר נפגע או פוגע.

כי כשאני יותר נפגע, זו כבר לא חברות טובה, מיטיבה או אמיתית. זו חברות שנגמרה, הסתיימה,

וכל כמה שלא נעים להודות בכך- אני לא רוצה בה עוד.
זה יכול לקרות אחרי שנים ספורות של חברות וזה יכול לקרות גם הרבה אחרי.

שני המצבים קשים ומצריכים אומץ ויושרה פנימית.

אומץ להודות שחבר שהכרתי בגיל עשרים לא עושה לי טוב בגיל ארבעים חמישים או שישים.

שדברים שקיבלתי אצלו וממנו בגיל עשרים לא מתאימים עוד. שמה שנראה פעם שובב ומצחיק לא תופס עוד.

שהשתנינו, שדרכנו נפרדות ושאנחנו נאחזים בערך החברות כערך אבל התוכן התרוקן ממנו מזמן.
אני מחלק את החברים לשני סוגים, כמובן שיש גם את הגוונים שבאמצע אבל לצורך המיקוד בחרתי בשניים.

האחד אלו חברים שעצם המחשבה עליהם והשיח איתם נעים ,מפרה, מיטיב. אתה מרגיש טוב, מועצם,

מחייך, מחכה לפעם הבאה, גם אם היא תהייה עוד זמן רב.

היא תמיד תימשך מהנקודה שהופסקה והיא תמיד תגרום לך להרגיש טוב ורצוי ואהוב.
הסוג השני הוא המורכב יותר. הם אלו שכשאתה פוגש בהם אתה חש מרוקן וחסר אנרגיה.

הם אלה שרק מהמחשבה עליהם בא לך לברוח, או חמור מכך- אתה פוגש אותם אבל אתה לא עצמך האמיתי.

\אתה לוקח על עצמך להיות דמות שונה בכדי לא לספוג ביקורת,

בכדי לא להיות בעמדת נחיתות, שיפוטיות או זלזול. אתה מספר סיפור אחר,

סיפור שונה בכדי להיחשב מוצלח ומצליח בכל תחומי החיים שלך. אתה לא מראה כשלון או חולשה .
וכשאתה לא עצמך האמיתי בסופו של דבר אתה כועס על עצמך. וזה פוגע בך, בנפש ובבריאות.
כי חברות שאינה אמיתית, כמו כל דבר אחר שאינו אמיתי בחיינו- יש לו מחיר.

יחסים שאינם אמיתיים אינם סתם לא מזיקים. הם כן מזיקים. השאלה מהי חברות חשובה מאין כמוה,

שכן מחשבות ותחושות שעולות בנו הן לא עננה מופשטת העוברת מעל ראשינו אלא מתורגמות

בגופינו לחומרים של ממש ומשפיעות באופן ישיר ואקטיבי על תאים בגופנו, על עמידות המערכת החיסונית שלנו.

בדיוק כפי שהרגשה טובה גורמת לגוף להפריש הורמונים מיטיבים לנו.

תחשבו על התחושה הפיזית בסיימכם מפגש טוב ואוהב עם חבר.

אתם מרחפים, הלב נפתח ותם אומרים לעצמכם- כמה אני אוהב את הבן אדם הזה.
ולא, אין הכוונה לחבר שבהכרח מצדיק את מעשיכם או מסכימים לדעתכם או נפעם מחוכמתכם.

ממש לא. הכוונה לחבר שמוכן לראות אתכם בעיניים חודרות,

בהקשבה באמפתיה ובעיקר באהבה אמיתית. חבר כזה יכול לבקר אתכם ,

לייעץ לכם, לחלוק עליכם- אבל תמיד תדעו שזה בא ממניעים כנים וממחשבות טהורות ומאכפתיות .

לבחור את חברייך ולהקיף עצמך באנשים שעושים לכם טוב זו לא אופציה. זו חובה שלנו כלפי עצמנו.

בדיוק כמו לבחור בן או בת זוג או כמו לבחור באיזה תוכן למלא את חיינו. לא פחות מכך.

ולכן כשאנו יודעים שזה רע לנו ,

כשאנחנו מרגישים שרע לנו בקשר כזה – אנחנו מבזבזים את הדבר היקר לנו ביותר- מתנת החיים

המתורגמת למשך הזמן שלנו בעולם הזה. ואת הזמן היקר הזה עדיף להשקיע במה שאמיתי.

בחבר אמיתי, בקשר אמיתי., בחיים אמיתיים.

אז מה ? הבנו מהי חברות ? אז המאמר מדבר בעד עצמו ? זה לא מספיק, אנחנו יודעים לייצר חברות, יודעים לגרום לך להתקרב וגם לדעת מתי להתרחק,

מספיק להנהן בראש, רק ליצור איתנו קשר ולא תאמינו מה תגלו. אז קדימה !!