יום אהבה ועל אהבה בכלל

אמנם את יום האהבה קצת פספסתי, אבל אהבה זה עניין לעסוק בו ולהבין אותו כול השנה  ולא רק יום אחד. לכן אכתוב על אהבה ואנסה להבין אותה. מראש- לא מבטיח הבנה ולא מבטיח תשובה . למעשה הדבר היחיד שאני מבטיח זה שלא מבטיח כלום. לא בגלל שלא רוצה אלא בגלל שלא יכול- אהבה גוונים כה רבים לה ,וגם ,כשהיא קיימת, היא משתנה ודינמית ואולי זה היפה שבה. חמקמקה מכל הגדרה , בלתי נתפסת ובעיקר מורכבת יותר מכל שמילים יכולות לתאר.

אהבה. סיפורי אהבה, מלחמות בשם האהבה, דרמות אנושיות, כל הצבעים במילה הזו. אהבה ראשונה זו האהבה לדמות שטיפלה בך, שגידלה אותך. יש הרואים אותה באופן טבעי באמא. זה יכול להיות אבא, זו יכולה להיות כל דמות שהיא בשבילך אמא . כשאני שואל מישהו – תגיד לי ,אמא אמרה לך שהיא אוהבת אותך הכי בעולם? אמרה לך שאין עוד מישהו כמוך בעולם? אני מצפה לתשובה חיובית וכשהתשובה היא לא, אני נדהם. כשמישהו עונה לי שאמא שלו לא אמרה לו משפטים כאלה , ליבי נחמץ. אני מזהה את הכאב העצור באותו אדם ונראה כי אני מסובב את הסכין הנעוצה בנפשו, שלא במתכוון, ברור.

כולנו גדלים ולכל אחד ואחת מאיתנו ביטוי משלו, דרך מיוחדת  שאדם בוחר לעצמו בכדי להגדיר מהי אהבה עבורו. זה קשה שכן אהבה היא מופשטת, לא ממש נוגעים בה כמו רוח שנושבת אבל איש אינו רואה אותה. אני אישית נעזר בפילוסופים להתמודד מול המילה המאתגרת הזאת אהבה .

יותר מכולם אני אוהב את אחד הניסיונות  של ברוך שפינוזה, להתמודד מול השאלה מה היא אהבה. ובכן , הוא  מגדיר אהבה בצורה נפלאה ואלטרואיסטית ממש " אהבה זה כאשר אתה מכיר בן אדם שרק עצם קיומו בעולם ומבלי שיעשה דבר עבורך או בשבילך מציף אותך ברגשות עזים של אהבה ושמחה" אני ממש אוהב את ההגדרה הזו, היא כמעט ומעלה את נושא האלטרואיזם , האם בכלל קיים או לא. מה שבטוח זה שההגדרה של שפינוזה עומדת בניגוד מוחלט למציאות אותה רובנו תופסים ביחסים בין גבר לאישה. למשל למה מתכוון גבר שאומר לבחירת ליבו אני אוהב אותך ?  כשאישה אומרת לגבר אני אוהבת אותך? הם מתכוונים להרבה דברים יפים אבל גם להרבה התניות . במילים פשוטות- מעכשיו את רק שלי. באילו תנאים בדיוק? מה צריך כל צד למלא? מה בין אהבה רכושנית לאהבה ללא תנאים? טוב, כתבתי פסיק בסיפור הגדול ביותר בעולם.

ויש עוד פילוסוף שגורם לי לחשוב על אהבה. אפלטון. הוא למשל טען שהאדם הנכון עבורנו הוא האדם שמסייע לנו לצמוח, לממש את עצמנו, ולא האדם שמקבל אותנו כמו שאנחנו. טוב, חומר למחשבה ואולי בעצם אחת השאלות המורכבות ביותר בנוגע למהי אהבה, כל סוג של אהבה. האם אהבה היא הקבלה של האחר , עצם היותו הגורם לי לאושר, AS IS … או שאני אוהב אותך מלבד החלקים שאני לא אוהב בך ואותם אנסה לשנות. ..אין חבילה מושלמת להזכירכם.

אם חושבים על זה אלו שתי גישות סותרות, לחלוטין כמעט. אז בשלב הזה אני עוצר כי בסופו של דבר אין נכון או לא נכון באהבה ובטח שאין דרך כוללנית להגדיר אותה. להגדיר אהבה זה דבר סובייקטיבי בדיוק כמו להרגיש אותה או בדיוק כמו לבטא אותה. תשעה מילארד דרכים בתכלס…

אז אני שואל עצמי מה זו אהבה בשבילי ? הנה,הגדרתי, רק קחו בחשבון שזה נכון לעכשיו…" אהבה היא געגוע מתמשך ואין סופי למישהי או מישהו, שמחשבותיי עליו כמו גם נוכחותו בחיי מציפים אותי ברגשות שמחה ומעין תחושה שלעולם זה לא יגמר". אבל שימו לב, שאין זו אהבה ללא תנאי. הרי באיזה שהוא מקום יושב לו אצלי תנאי שאיני מצליח לשחררו, הצורך ההדדי לחוש אהבה, לחוש נחשק, להרגיש שהשמחה היא הדדית גם אם הביטוי שלה שונה. וואו הסתבכתי עם עצמי. כי אם לא ארגיש את ההדדיות הזו האם אפסיק לאהוב? נראה לי שלא. זו בעצם אהבה נכזבת לא? אז זו גם אהבה? או רק כאב? האם כאב זה גם אהבה ? טוב, לוקח אופטלגין והולך לנוח. יום אהבה שמח לכולנו.

Facebook Comments
צור קשר

    נגישות