אני עובד עם אנשים ובין אנשים ובכך מממש את התשוקה המקצועית שלי ולא פחות מכך את התשוקה ללמידה. אני למד כל יום משהו חדש. אחד הדברים שתמיד מפתיעים אותי מחדש זה הידע העצום שיש לאנשים. כל אדם הוא סוג של אנציקלופדיה מהלכת. הידע שלו, ההיסטוריה שלו ,הסיפורים שלו התובנות שלו, העולם הרוחני שלו, עולם הערכים שלו , כל החבילה.
כשאנשים נבונים לא מבינים משהו, הם חוקרים אותו יש בהם את התשוקה ללמידה. הם לומדים אותו ושואלים אנשים אחרים בידיעה שאולי מישהו אחר מבין טוב מהם. הם לא מתביישים לשאול, לא מתביישים לומר- לא הבנתי, לא מתביישים להטיל ספק בעצמם, בהבנה שלהם, בידע ובידיעות שלהם.
מנגד יש אנשים שמצמצמים עצמם יתר על המידה. לא נותנים מספיק מקום למחשבות שלהם, ליכולת הדמיון שלהם, לידע שצברו, למה שיש בהם ומעדיפים להישען תמיד על מה שאחרים אמרו או אומרים .הם בטוחים שלמישהו אחר יש תשובה שתעשיר אותם ושהידע של האחר הרבה יותר מעמיק משלהם. ובכך הם למעשה מבטלים את עצמם, מקטינים את עצמם, לא מאמינים בעצמם. הם חושבים שאנשים אחרים יודעים טוב מהם, מבינים טוב מהם, יצירתיים מהם בהרבה. למה? הרבה סיבות. לפעמים האחרים נושאים בתואר נכסף כמו דוקטור פרופסור ומהנדס. לפעמים האחרים מקרינים בטחון עצמי גבוה. לפעמים הם מפורסמים, לפעמים הם הרוויחו המון, יזמו פרויקט שהצליח ולפעמים הם פשוט נראים לנו כאלו ידענים ומוצלחים. יכול להיות שהסיבות שמניתי נכונות, יכול להיות שלא, ולמעשה אין לזה כל חשיבות. מה שחשוב הוא אני. אני והתפיסה שלי את עצמי . וכשעושים את זה , הם מפספסים את עצמם ואף "חוטאים " כלפי אותם החכמים האמיתיים שאמרו לנו בדיוק את ההיפך באלפי ומאות השנים האחרונות. אותם האנשים שבאמת ידעו וללא ספק הרבה יותר מרובנו ועדיין הודו שהם לא יודעים הכל, שיש להטיל ספק ושהם מבינים את גבולות ומגבלות האדם, הידע, הנכון, האמיתי והוודאי.
סוקרטס , הצהיר שאינו יודע דבר באופן ודאי. עמנואל קאנט העלה את המתח בין האדם החכם והתבוני ומנגד את האדם כיצור מוגבל, שיכולותיו אינן מאפשרות לו להכיר את העולם "כפי שהוא". האדם אמנם ניצב במרכז ההוויה, אבל במרכז ההוויה שהוא עצמו עיצב.
אני לא נכנס כמובן לעומק הדברים אלא לוקח מהם משהו אחד- ההכרה במוגבלותו של האדם, ההכרה במוגבלות של כולנו.
אז מה ? להרים ידיים? ממש לא, ההפך. קאנט אומר לנו שאנחנו יודעים שלא נשיג תשובות אבל עצם החתירה לידע, התשוקה ללמידה, לתבונה, הניסיונות להשיג את אלו זו המטרה. אחד ממשפטיו הידועים ביותר הוא: "העז לדעת, אזור אומץ להשתמש בשכלך שלך".
אז אני לוקח את הדברים הללו – לעשות שימוש בשכל שלנו במוח שלנו בדמיון שלנו ולהעז !!!
האחר לא גדול ממני. הוא אולי גדול בתחום מסוים, אני גדול בתחום אחר. ואני מגדיל את עצמי בעצם העובדה שאני לא מפסיק לשאול. לא מוותר על הסקרנות שלי, חושב, שואל, מעלה רעיונות, וכל זה בדיוק מתוך אותה ההבנה של האנשים החכמים ללא ספק, אלה שמבינים שאינם מבינים הכל, שאין תשובות לכל ומטילים ספק בכדי לטפס לשלב הבא.
