לגעת בדברים החשובים באמת !

בואו נדבר על חירות, יש דבר כזה בכלל ? /צבי לבנה

חירות

אני מאחל לכל אחד ואחת מכם חג חרות שמח והדגש הוא על המילה חירות. חירות נתפסת בעיננו כדבר מובן מאליו, ממצרים יצאנו ממזמן ואנו עם חופשי בארצנו.

אבל לא לזה אני מכוון במילה חירות.

אני לוקח את עניין החירות לחירות אישית. חירות אמיתית לבחור את הבחירות שלי, להחליט את ההחלטות שלי ולחיות את חיי כפי שאני בוחר .

נשמע פשוט? בכלל לא, ההיפך. עניין מטעה החירות הזו… מטעה מפני שאנו חושבים שאנו חופשיים בזמן שלא כך. מטעה בגלל שאנו מאמינים שאנו פועלים מתוך חופש, מתוך חירות אישית, חירות מחשבתית, חירות תפיסתית, ולא כך. האמת הכואבת היא שאנו כבולים הרבה יותר ממה שהיינו רוצים להאמין.

ומי לא עסק ועוסק בעניין החירות? כל כך הרבה דובר בערך החירות והחופש.  למשל ז'אן פול סארטר. הוא הטיל ספק בכול דבר אשר קיים (פילוסוף או לא?…), חוץ משני דברים: האדם קיים, האדם הוא חופשי. על האדם להיות חופשי לבחור את דרך חייו מתוך עולמו הפנימי . "כאשר החירות אוחזת בנפשו של אדם, אין האלים יכולים לעשות נגדו דבר."

ועדיין, מהי החירות הזו? מתי היא אוחזת בנפשו של האדם? תחת אילו תנאים? האם יש תנאים כאלה בכלל? מיהו אדם חופשי? אדם שלא כובל עצמו? למי? למה?….

" האדם נולד חופשי ובכל מקום הוא כבול בשלשלאות"- אמר ג'אן ג'אק רוסו, שעסק בפער בין החברה האנושית לטבע האדם. רוסו טען שהסוציאליזציה היא בבסיסה ויתור של האדם על החירות הטבעית שלו לטובת מטרות כלליות של החברה. כלומר בני אדם נולדים חופשיים ומרגע זה בוחרים לכבול את עצמם בשלשלאות.

שלשלאות אמר רוסו….כמה שהוא צודק…אז אני מרחיב את תפיסתי בעניין השלשלאות. מהם אותם שלשלאות? הם אותם המסרים שמועברים אלי ואני לוקח אותם על עצמי ובכך כובל את עצמי בשלשלאות. אני אסביר זאת כך:

בכדי לבחור את הבחירות הנכונות עבורי מתוך חופש וחירות אישיים, עלי תחילה לדעת מי אני. מי אני האמיתי, מי אני באמת. לא האני שמצפים ממני להיות. לא האני שאמא שלי חלמה, לא האני שאבא שלי ייחל, לא האני שהחברה רצתה שאהיה.  אני כפי שאני על מכלול כישורי, יכולותיי, יתרונותיי, חסרונותיי, הכל. כל מה שמרכיב אותי כאדם נבדל, ייחודי ושונה מכל יתר מיליארדי בני האדם. חירות אמיתית היא כשאני מבין את ייחודי זה בעולם ומנסה להגשים את עצמי- לא מתוך רצייה. לא מתוך הליכה אחרי הזרם, לא מתוך קונפורמיות, אלא מתוך מי שאני.

אז הבסיס הוא להבין מי אני, להיות מודע.

ואז מגיע שלב הבחירה החופשית.

חלקנו יהיה מודע ויבחר להתעלם מהאני האמיתי שלו ומימוש הפוטנציאל האישי שלו.

חלקנו יהיה מודע לו ויבחר לחיות בהתאם. זה החלק שיעשה את הבחירות הנכונות עבורו. בחירת בן זוג נכון עבורי, בחירת חברים נכונים, עבודה, עיסוק, מערך חיים כולו.

חירות כפי שציינתי עניין מורכב. אנחנו חופשיים מעבדות חיצונית, הבעיה היא העבדות הפנימית.

עצה צנועה שלי- תתחילו בשאלה מי אני. תענו עליה. קחו את הזמן לענות עליה. ומשם הרבה דברים כבר יתבהרו, גם בלי רוסו וסארטר.

נגישות