הבלוג של צבי לבנה

פרגון והוקרה למשטרת ישראל
לפעמים צריך לדעת לתת פרגון והוקרה למשטרת ישראל. קחו את כל הדימויים שהכרתם ושימו אותם בצד, אין להם אחיזה במציאות. יותר מדי שנים של עוול

חרדת הקורונה והפחד ממנה – חוש ההומור תמיד עוזר
כל בוקר אני מתעורר ותוהה היכן אני היום על ספקטרום חרדת הקורונה והפחד שעוטף אותי. בעצם השימוש במילה "היום "לא רלוונטי, כל שעה זה משתנה.

חזון ארגוני – כל גוף וכל ארגון צריך נשמה
יש אנשים שיש להם נשמה והם משפיעים על חזון ארגוני. יש כאלה שהם נשמה שונה, נשמה שאינה תלויה בדבר. אומרים את זה גם לגבי אהבה אמיתית , כזו שאינה תלויה בדבר. אז נשמה שאינה תלויה בדבר, נשמה מיוחדת, נשמה ענקית, נשמה ייחודית .זה סוג של טוב, סוג של נתינה, סוג של משהו שהם נותנים לעולם ומשפיעים על החזון בארגון.

קבלת החלטות ששינו את חיי – אילו לא הייתי דופק בדלת ההיא…
קבלת החלטות חשובות בחיים יכולה להשפיע על חייך. אני כן יודע שהדפיקה ההיא בדלת היה הרגע ששינה לחלוטין את מהלך חיי.

ז'ול ורן – העתיד המדהים !?
כמו ז'ול ורן, אני סקרן לגבי כל כך הרבה דברים, כשבראש הרשימה עומדת השאלה – מה יהיה בעולם הזה בעוד 20 30 40 50 שנה, מה צופה לו העתיד??…איך יראו החיים של הנכדים שלי? של הנינים שלי? אני מנסה לדמיין. אני חולם העתיד, והאמת, ואם לקרוא לילד בשמו- אני קצת אובססיבי לנושא. לא נעים אבל זו האמת העירומה והאובססיבית.

לא המצאתי את הגלגל אבל אני מתרגש ממנו כל פעם מחדש
אני עדיין מחפש את המילים לתאר את ההרגשה הזו שבה כל החושים שלי מתעוררים ומתחדדים בו זמנית, בהרמוניה מושלמת, כמו בקונצרט רב חושי מסחרר, והמנצח