עסק משפחתי – יש הנחות מקובלות, רווחות , מוכרות ומוסכמות שרובנו מאמינים בהם.  האמיתות האלו לא מעוגנות בשום מחקר מדעי , אין להן אבחנה קלינית כזו או אחרת, הן לא רשומות בספר חוקים כזה או אחר ,

אבל, אנחנו כולנו שמענו אותן ורובנו אף נוהג לפיהם: חברים לחוד משפחה לחוד , עסק משפחתי לחוד. לא עושים עסקים עם משפחה, לא עושים עסקים עם חברים ובוודאי שלא עם משפחה וגם עם חברים.

לערב בכל אלה כלות וחותנות, חס ושלום !

ומה הדעה הרווחת כלפי מי שנוהג כך?

א. זמנו קצוב עד ה"פיצוץ "הבלתי נמנע.

ב. היה והצליח להימנע מהפיצוץ הזה בחייו-  אז ילדיו ישלימו את המלאכה…

ג. משפחות נהרסות וחברויות מתפוגגות.

כמה סיפורים שמענו על עסק משפחתי מעבר בין דורי, העברת עסקים מהורים לילדים הנחשב לאחד האתגרים המורכבים ביותר, אחוזי כשלון גבוהים מאוד, מעט מאוד מצליחים.

מוכר לכם המשפט: "כשהאבא ילך,  הם יאכלו אחד את השני"….ועל זה כמובן נוסיף את החתנים והכלות, אלה שהצטרפו למשפחה , אלה ש: "עד שהצטרפו למשפחה הכל זרם וברגע שהגיעו הרסו כל חלקה טובה"….

במילה אחת  –   ח   ג   י   ג   ה.

אני לא מכיר הרבה אנשים שהיו נותנים לתרכובת כזו של עסק משפחתי אפילו סיכוי קלוש. מודה ומתוודה, גם אני לא. כמו כולנו גם אני שומע על כל אותם סיפורים כושלים, ויתרה מכך, 

אני עוסק ביום יום שלי ביחסי עבודה של חברות וארגונים ויודע עד כמה זה מורכב לכשעצמו, אז להוסיף לזה משפחה חברות חותנות כלות ילדים במעבר בין דורי – אתגר גדול וסקפטיות גדולה אף יותר.

והכי מספק זה לנצח את הסקפטיות. להיות מופתע לטובה ממשהו שלא ציפית. תארו לכם מה קורה כאשר אמיתות אלה מתנפצות?

כשהמתכון לכישלון מתגלה כמתכון להצלחה מסחררת? שזה קורה? שזה יכול לקרות? שיש מקרים ששוברים את כל המיתוסים ,הכללים , דעת הרוב ,העובדות,

איך שלא נקרא להם, ומצליחים, ממש מצליחים לשבור את הסטטיסטיקה השלילית, לשנות אותה , להעיף אותה?

אז זהו, שיש , זה אמיתי וזה קרה במרכז ההדרכה שלי. אני זכיתי לראות במו עיני ולהיות שותף לזה.

האם מדובר ב "צדיק אחד בסדום"? ….לא יודע.

אנחנו נוטים לחקור כישלונות הרבה יותר מהצלחות אם בכלל.

זה בדיוק מה שקרה כאשר פנתה אלנו לשדות ישראל חברה משפחתית כזו עסק משפחתי שכזה, ואני זכיתי בהזדמנות יוצאת דופן. כל הבלתי אפשרי היה בחדר, חברים ששותפים מזה 30 שנה,

הבנים שכבר עובדים כתף לכתף עם הוריהם, בנות הזוג של אבות המשפחה השותפים, בנות הזוג של הילדים, הכלות…אחת האחיות ובקיצור הכל מכל וכל, כל קשר משפחתי וחברי אפשרי ביחד עם כל הקשרים שהחיווט הנדרש בכל עסק.

והמפגש הזה איתם הפך למפגש נדיר שחובה לשתף אותו.

מנכ"ל החברה שהוא כמובן אחד השותפים פנה אלי במטרה לחבר בין האנשים, לגבש ,לפתח  גאוות יחידה, להעביר תחושה שהשמיים הם הגבול ,שהם יכולים לעשות כל דבר וכמובן, שיהיה כיף.

וואוו חתיכת משימה, אהה שכחתי. ..והכל בארבע שעות …

מה עושים ?באלו כלים בוחרים? האם מתחילים מחזון ? כלים למוטיווציה ? מודלים ליצירת אפקטיביות? מנהיגות  ?יצירת גיבוש ותלכיד חזק?

להציג את כל המחקרים המדעיים? להתמקד בפעילות שטח מהנה ומצחיקה? איך אני יכול להפוך ארבע שעות לאפקטיביות בתמהיל העסקי הכי מורכב שיכול להיות?

בתמהיל כזה שעלול להכיל בתוכו חומר נפץ דליק כל כך? במורכבות כזו שעלולה לעורר שדים רדומים שקיימים בכל משפחה?בין חברים?

 סיכון גדול פי כמה וכמה מאשר בכל ארגון או חברה או צוות אחר.

נכנסתי לחדר ההדרכה, התבוננתי במשתתפים, מתבונן בחבורה הבלתי אפשרית הזאת.

ניסיתי לחוש את האנרגיה ובכל רגע שעבר התחזקה בי התחושה שאני בוחר להתמקד אך ורק באלמנט החשוב בעיני יותר מכל. הדבר הזה שמשפיע על התוצאות העסקיות שלנו,

על היעילות, על האפקטיביות על האסטרטגיה.

החלטתי שאני אתמקד דווקא ביחסים, נשמע בסיסי נכון? טריוויאלי? פשוט? מובן מאליו? הכי בסיסי? כל התשובות נכונות, ועדיין.

לפעמים הדברים הכי מובנים מאליהם הם אלו שחומקים מעיננו. הם אלו שאנחנו מזניחים. הם אלו שאנחנו לא נותנים את הדעת, לא מקדישים מחשבה,

לא מטפחים. הם אלו שחומקים מתחת לרדאר. תחשבו על זה. ולפעמים הם בדיוק אלו מהם אנחנו "נופלים". בדיוק מהדבר הכי פשוט ובסיסי .

אז החלטתי להקדיש את ארבעת השעות הקצרות האלה ליחסים שביניהם,שהם הבסיס לכל. אם זה יצא טוב , חזק, מעצים, מרגש, אז הכל כבר יהפוך לאפשרי.

וזה הצליח. כל אחד ואחת ידע לומר דברים חיוביים על עצמם ועל האחר. תכונות, כישורים, משאבים ייחודים שכל אחד מביא איתו,  ערכים, מיומנויות , 

מה לא.חווינו מסה אדירה של אנרגיה, של אהבה, חברות, שותפות, בצד תחושה של יחסים הוגנים עם יושרה וכבוד.

וכך ישבה החבורה המופלאה הזו תוך שכל אחד זוכה לשמוע מהאחרים באופן הכי אותנטי הוקרה, אמון,פרגון, העצמה, חיזוק, אהבה,

התרגשות וכן הרבה דמעות היו שם, יש מי שבכה ודמעות השמחה וההתרגשות ניכרו על פניו והיו אחרים שהצליחו להתאפק אבל אני יודע שהדמעות זלגו בנשמתם.

המשימה הושלמה. לא עשינו דבר מלבד להרגיש איש את חברו, הורים וילדים, כלות וחותנות, הבעת הערכה, כבוד,

היעדר אגו, חיזוק והרבה הרבה מאוד אהבה משפחתיות ורצון טוב.

לעניות דעתי גם התוצאה אליה ביקש להגיע מנכ"ל החברה הושגה, גאוות היחידה היא תחושת היחד האדירה, המשפחתית והאוהבת,

לעשות את הבלתי אפשרי אפשר רק עם חיבור כל כך חזק ונדיר בין אנשים ולא פחות מכך, מודעות.

וכן, כך אפשר להצליח .

אני סיכמתי ואמרתי לחבורה הבלתי אפשרית הזו- תודה גדולה. אני לא תרמתי לכם כלום לא לימדתי אתכם מודל עסקי חדש או כל דבר אחר.

אני רק אפשרתי. זה הכל. אפשרתי לדבר הכי חזק, למשאב הכי חזק שיש לנו שזה הרגשות שלנו- לצאת החוצה. להישמע .

הכל כבר היה שם ורק חיכה להזדמנות לצאת ובאופן הכי מרוכז מזוקק , בפני כולם ובו זמנית.

גם העסק שלך יכול להצליח. לחץ כאן ונעזור לך להפוך את העסק שלך למשפחה מלוכדת!